בתקופה האחרונה, הנוף הפוליטי במדינות שונות מסומן בהסלמה של מתחים, כאשר האשמות בסמכותיות וניהול כושל כלכלי תופסות את הבמה. בארצות הברית, ממשל ביידן מתמודד עם ביקורת על מה שמתארים כהוצאות פזיזות, שלכאורה הזינו את האינפלציה והובילו לגירעון הגדול ביותר בתולדות המדינה. המבקרים טוענים שמדיניות פיסקלית כזו מערערת את היציבות הכלכלית של המדינה ותורמת לתחושה רחבה יותר של אי שקט פוליטי וחברתי. לעומת זאת, בקנדה, המחויבות של ראש הממשלה ג’סטין טרודו למדיניות סביבתית, במיוחד מס הפחמן, עוררה ויכוח. בעוד שיש הרואים בצעדים אלה חיוניים למלחמה בשינויי האקלים, אחרים מבקרים אותם כמזיקים כלכלית ומעידים על פגיעה יתרה בסמכות השלטונית. בתוך המחלוקות הלאומיות הללו, יש חשש גובר מעלייתן של נטיות סמכותיות, לא רק בארצות הברית וקנדה, אלא בכל העולם. המונח ’סמכותיות’ משמש יותר ויותר לתיאור האקלים הפוליטי במדינות שונות, כאשר מבקרים מצביעים על מדיניות ורטוריקה שלטענתם מאיימים על ערכים דמוקרטיים וחירויות אזרחיות. בתגובה לאתגרים הללו, נשמעו קריאות להגדרות ברורות יותר של קיצוניות ומאמצים מרוכזים יותר להגן על מוסדות דמוקרטיים. בבריטניה, למשל, נחשפה הגדרה חדשה של קיצוניות במטרה להתמודד עם מה שנתפס כאתגר משמעותי לדמוקרטיה. מהלך זה התקבל בברכה על ידי חלק כצעד לקראת גישה מאוחדת יותר לשמירה על ערכים דמוקרטיים. בעוד מדינות מתמודדות עם סוגיות מורכבות אלו, הקהילה העולמית צופה מקרוב. לתוצאות של דיונים ומדיניות אלה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על הדמוקרטיה, היציבות הכלכלית והסדר הבינלאומי. האיזון בין שמירה על ביטחון לאומי, בריאות כלכלית וחירויות דמוקרטיות נותר נושא עדין ושנוי במחלוקת.
היה הראשון לענות דיון כללי זה.